בנק לאומי סניף אינשטיין נ' רדיו פז בע"מ ואח'

פסק דין חלקי

רקע

ראשית ההליך בתביעה שהגיש הבנק התובע, בהליך של סדר דין מקוצר בשנת 2005 כנגד הנתבעת 1 (להלן: "החברה") וכנגד הנתבעים 2-3 שהינם ערבים לחובות החברה.

סכום התביעה נכון ליום 30/9/2007 עמד על 192,532.35 ₪.זאת לאחר שבוצעה הפחתה של החוב שעמד על 705,123 ש"ח, בעקבות מימוש נכס מקרקעין שהיה בבעלות הנתבעים.

במסגרת בקשת הרשות להגן העלו הנתבעים טענות הגנה שונות.

בין היתר נטענה טענת התניית שירות בשירות על דרך טענת קיזוז בגין הפסדים שנגרמו לחברה בעקבות התנית שירות בשירות. בעניין זה נטען שהנתבע 2 (להלן: "פלח") התבקש לפתוח תכניות חיסכון בחשבונו הפרטי או לרכוש קרנות נאמנות , על מנת שהבנק יאשר לו הגדלת מסגרת אשראי בחשבון החברה . את אומדן הפסדיהם שנגרמו בשל הפרשי הריביות (ריבית על תכנית החיסכון למול ריבית המשולמת על יתרת החובה), תמכו הנתבעים בחוות דעת המומחית הגב' חן ביטון.

דיוני ההוכחות התקיימו בפני המותב הקודם, כב' השופט צבי כספי.

מטעם הבנק העידו מר מנחם כהן, אשר היה אחד מעובדי הבנק שטיפל בחשבון החברה וכן העידה הגב' אורית גת שנכון למועד הגשת תצהירה שימשה בתפקיד סגנית מנהל מרכז חוב"ב ת"א, היא לא הייתה עובדת הסניף, אולם היא זו שטיפלה בחוב מהשלב שבו הועבר לטיפול משפטי.

הנתבעים 2-3, בני זוג, העידו שניהם בפני בית המשפט.

בפסק דין של כב' השופט צבי כספי מיום 2/1/2011 התקבלה תביעת הבנק במלואה ונדחו טענות ההגנה של הנתבעים.

במסגרת פסק דין זה נדחתה גם טענת התניית שירות בשירות שהעלו הנתבעים . הנימוק לדחיית הטענה היה כי לא נמצאה התאמה בין הסכומים שהופקדו בתכניות החיסכון לבין גובה האשראי שניתן לחברה וכן בשל היעדר סמיכות בין המועדים של פתיחת תכניות החיסכון להגדלות האשראי המשמעותיות שבוצעו בחשבון החברה.

על פסק דין זה הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי, הערעור כלל בתוכו טענות הן ביחס לדחיית בקשת הרשות להגן והן בהתייחס לקבלת התביעה במלואה. ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור בכל הקשור לדחיית בקשת הרשות להגן וכך עשה גם ביחס ליתר קביעות ביהמ"ש השלום בפסק דינו להוציא לעניין התניית שירות בשירות.

התיק חזר לערכאה דנן לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ביחס לטענת התניית שירות בשירות וקבע כי מסקנתו של ביהמ"ש השלום בדבר היעדר מתאם בין פתיחת תכניות החיסכון לבין הגדלת האשראי, נובעת מפרשנות מוטעית של פסק הדין של ביהמ"ש העליון בע"א ש.א.פ בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נ"ז(6), 769 (2003). שכן מידת ההתאמה בין הסכומים הינה רק אחד מהתנאים להוכחת התניית שירות בשירות והיא איננה תנאי הכרחי, כפי שסבר כב' השופט כספי, מה עוד שלעיתים דווקא בהיעדר הקבלה בין הסכומים, יש כדי להעיד על התניה אסורה של קבלת שירות בשירות.

ביהמ"ש המחוזי אף פסק כי היה על ביהמ"ש השלום לבחון את כלל השינויים שאירעו ביחס למסגרת האשראי בחשבון החברה ולא להסתפק בבחינת הגדלות האשראי המשמעותיות. זאת על רקע העובדה שהשינויים והגדלות מסגרות האשראי נעשו באופן מדורג ונפרשו על ציר הזמן, דבר המחייב בחינת כל השינויים כולם.

תיק זה הוחזר אל הערכאה הדיונית והובא בפניי בעקבות פרישתו של כב' השופט צבי כספי.

בדיון שהתקיים בפניי, הסכימו הצדדים כי ההכרעה תתבסס על חומר הראיות הקיים בתיק ללא צורך בשמיעה חוזרת של העדים.

לאור הסכמת הצדדים הוחלט כי יוגשו על ידי הצדדים סיכומים המתייחסים רק לטענת הנתבעים בדבר התנית שירות בשירות.

הוסכם שהנתבעים יקדימו ויגישו סיכומיהם לאור הנטל הראייתי המוטל עליהם ולאחר מכן יגיש התובע את סיכומיו.

תמצית העובדות הרלוונטיות

בקליפת אגוז, תובאנה העובדות הרלוונטיות הנדרשות לצורך הכרעתי בשאלת קיומה של התנית שירות בשירות.